מיתוג לעסקים

מיתוג מחדש הוא סיפור אחר. העסק קיים, יש לו לקוחות, ולפעמים יש במראה הישן משהו שאנשים כבר מזהים: צבע, צורה, שם שכתוב בדרך מסוימת. העבודה היא להחליט מה נשאר ומה הולך. לפעמים מספיק לנקות את הלוגו הקיים ולבנות סביבו מערכת מסודרת. לפעמים העסק השתנה כל כך שנכון להתחיל מחדש. את זה מחליטים בשיחה הראשונה, אחרי שאני רואה את כל החומרים שיש לך היום.

בשני המקרים עיצוב לוגו לעסק הוא רק החלק הראשון. לוגו שנמסר כקובץ אחד, בלי צבעים מוגדרים ובלי פונט, יתפרק בפעם הראשונה שמישהו אחר יצטרך להכין איתו משהו.

סימן אחד מהרשימה הוא עוד לא סיבה. שלושה כבר כן.

מיתוג מחדש לא חייב לקרות ביום אחד. חתימת המייל, תמונת הפרופיל והאתר מתחלפים מיד, כי זה לא עולה כלום. כרטיסי ביקור ואריזות מחליפים כשהמלאי נגמר. השלט והרכב יכולים לחכות כמה חודשים. במדריך אני כותב את סדר ההחלפה, כדי שלא תמצא את עצמך עם שני לוגואים למשך שנה.

המדריך הוא לא ספר מותג של שמונים עמודים שאף אחד לא פותח. ספר מותג כזה מתאים לחברה עם מחלקת שיווק. לעסק קטן אני כותב כמה עמודים: איזו גרסה של הלוגו הולכת לאן, כמה אוויר להשאיר סביבו, אילו צבעים הולכים יחד, ומה לא לעשות. את זה שולחים לבית הדפוס, למי שמכין את השלט, או למי שמנהל לך את הרשתות.

בצבעים אני מגביל את עצמי בכוונה. צבע מותג אחד שאפשר לזהות, צבע משני שקט, וגוונים ניטרליים לרקע ולטקסט. עסק קטן עם חמישה צבעי מותג לא ישתמש בהם באותה צורה פעמיים. לפני שבוחרים אני בודק גם מה הצבעים של המתחרים הישירים שלך באזור. אם שלוש מרפאות שיניים בעיר כבר כחולות, כחול רביעי לא יעזור לאף אחד לזכור אותך.

על הפונטים שווה להתעכב. בעברית המבחר קטן בהרבה מאשר באנגלית, ופונט שנראה טוב בכותרת גדולה לא תמיד קריא בפסקה ארוכה או בתפריט של אתר. אני בוחר פונט עברי לכותרות, פונט עברי לטקסט רץ, ופונט לטיני שמתאים להם במשקל ובגובה האותיות, כך ששם העסק באנגלית לא ייראה כאילו הודבק ממקום אחר.

שיחה

מתחילים בשיחה של כשעה. אני שואל מי הלקוחות, כמה הם משלמים, מי המתחרים, ומה אתה רוצה שיחשבו עליך בשנייה הראשונה. אני מבקש גם דוגמאות למותגים שאתה אוהב ולמותגים שאתה לא סובל, מכל תחום. מה שאתה לא סובל עוזר לי יותר.

שניים או שלושה כיוונים

אני לא שולח עשרים לוגואים לבחירה. אני מציג שניים או שלושה כיוונים ששונים זה מזה באמת, וכל אחד מוצג בשימוש: על כרטיס ביקור, בתמונת פרופיל, על מסך של טלפון. לוגו על דף לבן לא אומר הרבה. צריך לראות אותו במקום שבו הוא יחיה.

כל כיוון מגיע עם הסבר קצר: על מה הוא נשען, למי הוא מדבר, ועל מה הוא מוותר. כיוון אחד יכול להיות שקט ויקר למראה, ואחר חם ונגיש יותר. הבחירה ביניהם היא החלטה עסקית על סוג הלקוחות שאתה רוצה, ולכן היא שלך ולא שלי.

ליטוש

בוחרים כיוון אחד ומחדדים אותו. כאן נסגרים הצבעים המדויקים, הפונטים, המרווחים והגרסאות השונות של הלוגו. בשלב הזה ההערות שלך הכי חשובות, ועדיף שיגיעו מרוכזות ולא אחת בכל יום.

מסירה

בסוף אתה מקבל תיקייה מסודרת עם כל הקבצים, התבניות והמדריך. מהרגע הזה הכול שלך.

באתר. הלוגו יושב בפינה בגודל קטן, והצבעים צריכים להחזיק כפתורים, כותרות ורקעים בלי לעייף. צבע מותג שנראה נהדר בלוגו יכול להיות בלתי קריא כצבע של טקסט, וצריך לדעת את זה מראש.

באינסטגרם. הכול מתחיל בעיגול של תמונת הפרופיל. לוגו עם שם ארוך ושורת תיאור לא נקרא שם, ולכן צריך גרסת סמל. התבניות לפוסטים צריכות להיות פשוטות מספיק כדי שתשתמש בהן באמת, גם ביום עמוס.

על אריזה. הצבעים עוברים לדפוס ומשתנים. צבע זוהר במסך יוצא עמום על קרטון. מי שמוכר מוצר פיזי צריך לוגו שעובד גם בצבע אחד: על מדבקה, על שקית ועל חותמת.

בשילוט. שלט רואים מרחוק ובתנועה. קווים דקים נעלמים, ואותיות צפופות נדבקות זו לזו. שלט הוא גם הדבר הכי יקר להחליף, אז שווה לבדוק אותו לפני ולא אחרי.

כשהמיתוג בא קודם, בניית האתר מתקצרת. הצבעים והפונטים כבר נבחרו, ואני יודע איך המותג מדבר. מאחר שאני עושה את שני הדברים, אין שלב שבו מעצב מעביר קבצים למתכנת שמפרש אותם אחרת. מה שאושר במיתוג הוא מה שעולה לאוויר.

אם האתר כבר קיים והוא בנוי טוב, אפשר להלביש עליו את המותג החדש בלי לבנות מחדש. מחליפים לוגו, צבעים ופונטים, ובודקים שכל עמוד עדיין קריא. זה עובד כשמבנה האתר בסדר ורק המראה התיישן.

בחנות זה חד עוד יותר. בחנות שופיפיי המותג מופיע בעמוד המוצר, בעגלה, במייל אישור ההזמנה ועל החבילה שמגיעה הביתה. לקוח שמקבל חבילה שלא נראית כמו האתר שממנו הזמין מרגיש שמשהו לא מסתדר.

גם פרסום נהנה מזה. בקמפיינים במטא, מודעות עם שפה אחידה מזוהות אחרי כמה חשיפות, ומודעות שכל אחת נראית אחרת מתחילות כל פעם מאפס. ומי שלא צריך עדיין אתר שלם יכול להתחיל בדף נחיתה אחד עם המותג החדש ולראות איך הוא מתקבל.

בתחומים שבהם הלקוח קונה בעיניים, כמו מעצבי פנים, צלמים או קוסמטיקאיות, למיתוג יש משקל כפול. הלקוח שופט את הטעם שלך לפי הלוגו עוד לפני שראה עבודה אחת.

על דבר אחד אני לא ממליץ לחסוך בשום היקף: הקובץ הווקטורי והגדרת הצבעים. הם דורשים מעט זמן ומונעים את רוב הבעיות שצצות שנה אחר כך, כשבית הדפוס מבקש קובץ שאין לך.

לפני שמתחילים אתה מקבל הצעת מחיר כתובה, עם מחיר קבוע ועם פירוט מדויק של מה כלול: כמה כיוונים, כמה סבבי תיקונים, אילו חומרים. אם באמצע מתברר שצריך משהו נוסף, מדברים על זה לפני שעושים אותו.